על פניו, פיצה פשוטה מאוד שקלה להכנה, אפילו קלה מידי. אבל עם הדיוקים הנכונים תוכלו לקבל את אחת הפיצות הטובות שיש וגם פתרון מעולה לאופים בתנור הביתי.
הפיצה הרומאית, המכונה גם "Scrocchiarella" היא פיצה סופר דקה, עם בצק בהידרציה נמוכה שפשוט נמס בפה בכל ביס מחדש.
הפיצה הזו מעולה בטאבון, אך גם יוצאת פשוט נהדר בתנור החשמלי הביתי.
כשהייתי בדרך לקלבריה, היו לי 24 שעות פנויות והתלבטתי מה לעשות איתן. הייתה לי בכל מקרה החלפת רכבת ברומא, אז קפצתי על ההזדמנות. זו הייתה הפעם השנייה שלי ברומא והראשונה כאדם בוגר. החלטתי לא תכנן ולאחר צ'ק אין קצר בהוסטל יצאתי לשוטט ברחובות. את הפיצה הרומאית אני מכיר כמובן. פיצה in teglia , עבה, קריספית ועסיסית עם המון תוספות. תוך כדי השיטוט, אני שם לב שהמון אנשים אוכלים פיצה, אבל לא את הפיצה הרומאית שאני מכיר. נכנסתי לאחת הפיצריות, הזמנתי לי את הפיצה החדשה וכך אכלתי לראשונה "Tonda romana" או בכינוי נוסף "Scrocchiarella" .
מדובר בבצק דק מאוד מאוד, שמרודד בעזרת מערוך לקוטר גדול ועובי אחיד. את התוספות שמים ממש עד הקצה והתוצאה היא פיצה במרקם פריך וחמאתי, קלה למאכל וגדולה ומרשימה. בהחלט פיצה מעניינת מאוד.
מתכון -
למתכוני פיצה אנחנו תמיד מודדים לפי קילו קמח, ולאחר מכן תוכלו לחלק או להכפיל איך שתרצו.
מצרכים:
לבצק:
קילו קמח פיצה להתפחה של 24 שעות
580 גרם מים
4 גרם שמרים טריים
25 גרם מלח
25 גרם שמן זית
לפיצה
קמח סמולינה לפתיחה
800 גרם מוצרלה טריה חתוכה לרצועות ( 100 גרם לפיצה)
600 גרם עגבניות מרוסקות איטלקיות
מלח
בזיליקום
שמן זית
פרמזן
תוספות שאוהבים
הוראות הכנה:
שמים יחד בקערת המיקסר את הקמח, המים והשמרים.
לשים יחד כ8 דקות ומוספים את המלח.
לשים 3 דקות נוספות ומוספים את השמן. לשים עד להטמעה מלאה.
מעבירים לקערה משומנת מעט, מכסים ונותנים לבצק לנוח 20 דקות.
מחלקים לכדורים של 180-200 גרם ומסדרים בארגז ההתפחה.
משאירים את הבצק כשעתיים בטמפ החדר ומעבירים ל24 שעות תפיחה במקרר
שעתיים לפני השימוש מוציאים שוב לטמפ החדר.
משתמשים בקמח פתיחה ומרדדים בעזרת מערוך עיגול דק בעל עובי אחיד.
שמים רוטב, בזיל, פרמזן ומוצרלה. משאירים שוליים קטנים מאוד.
אופים בטאבון כ2 דקות בערך על 350 מעלות בלהבה בינונית או בתנור ביתי על ב250 מעלות כ4-5 דקות בחום עליון תחתון.
